האם גם אתם משתמשים פעמים רבות בביטוי "אל תבלבל את המוח" ? בלי להכיר אתכם, ברור לי שהתשובה חיובית.
גם אני , משתמשת בביטוי הזה מבלי באמת להבין מה מקומו של המוח בחיי היום יום שלנו.
המוח הוא איבר מובן מאליו שיש לכולנו אך רובנו לא מבינים באמת עד כמה הוא שולט בחיינו גם בפעולות הקטנות ביותר.
בעשרים השנים האחרונות המוח ואני התחלנו בהיכרות עמוקה ואינטנסיבית—כמובן שמלכתחילה לא חשבתי שזה יהיה "רומן ארוך כל כך, אך כידוע לא אני מחליטה מה, כמה ולמה.
זה התחיל כששמתי לב שאמא שלי לא כתמול שלשום משהו לא עבד שם. בהחלה זה היה בקטנה
פספוסים קלים אך בהמשך אי אפשר היה להכחיש יותר. יום יום הרגשתי איך עוד תא במוח שלה נמחק ומותיר אותה ריקה מתוכן ושליטה על חייה.
לא הפסקתי להרהר איך איבר קטן כל כך משפיע כל כך. איך הוא מצליח לתעתע ככה בה ובכולנו.
לאחר מותה של אמא התחלתי לתת למוח מקום של כבוד בחיי. כל עיכוב בתשובה לשאלה, כל שכחה שולית, עוררה בי פחד שמה גם המוח שלי הצטרף לחגיגה.
חלפה לה שנה והמוח היכה בי בשנית ובעוצמה גדולה ומיידית: במוחו של בני נתגלה גידול.
התדהמה הייתה גדולה, הסתבר שהגידול שוכן במוח שלו שנים רבות ועשה בו כרצונו, כנראה מגיל ההתבגרות כבר.(הגידול התגלה בגיל 28). הגידול עיכב את גידולו של הבן, והזיז לו תפקודים מהמוח השמאלי לימני.
כשהוחלט על ביופסיה לא שיערנו שזה יתפתח לשטף דם גדול במוח ולסכנת חיים מיידית.
ברגע אחד המוח שיתק את יכולת הדיבור והתפקוד.
אני זוכרת שבאחת הפעמים הרופאים אמרו לי שהם מעודדים מתפקוד המוח כי פעולת השתן תקינה.
מה קשור שאלתי, הם ענו שגם הפעולה הפשוטה הזאת מקורה במוח.
לאחר ששוחררנו מבית החולים, המוח, למזלנו, חזר אט אט לקדמותו — החזיר לבן כל מה שלקח ממנו.
בימים אלו אני ליצנית רפואית ודמות הליצן שלי היא רופא—מנהלת מחלקת בלבולי מוח….
אני מתנדבת בבית אבות לחולי אלצהיימר מנסה בטריקים שלמדנו, לנצח את המוח ולהחזיר מעט ממה שאבד, לאנשים החולים במחלה הארורה.
לכן היום אני מאחלת לאנשים: שתזכו לבלבל את המוח … לפני שהוא יבלבל אתכם.