סיפור אישי בשילוב קטעי תיאטרון
כתיבה ומשחק : פנינה פרנקל
ייעוץ אומנותי: נטע רוטנר
חור בראש הוא מופע רגיש ומטלטל, על קשר בין אֵם לבנה על רקע מחלתו הבלתי צפויה של הבן.
הקשיים שחוו בהיותו מתבגר, מוארים באור אחר.
הגילויים הופכים למתנת חיים.
נוגע , מרגש ונותן בראש..
במופע נשזרים אירועי גיל ההתבגרות, מצוקות האם אל מול הבחירות הקשות של הבן ותגובות המערכת מסביב, הבושה וחוסר ההבנה.
ובתוכם המפנה הדרמטי והמפתיע שמביא לתובנות חיים חדשות.
זהו סיפור אישי הנוגע בקשת רגשות מצחוק ועד בכי ומכאב ועצב עד אושר גדול.
מתאים מאוד לערב בין דורי לסוגיו.
המופע חור בראש הוא תוצר של שני אירועים משמעותיים בחיי: המתבגרים שלי, ומחלתו הדרמטית של הבן שלי.
מלכתחילה ידעתי שאעלה מופע על גיל ההתבגרות שעברתי עם ילדיי, על המערכות שהתנהלתי מולן, על תחושותיי וכדומה. כמובן שלא תכננתי את מחלתו הקשה של בני אך כשזו הגיעה אלינו במפתיע, כרעם ביום בהיר, היא לקחה אותי למחוזות עמוקים יותר אצלי, אל שורשי האימהות שלי.
כשבני שוכב מובס וחסר אונים אני מביטה בו ורואה את הצוות שמטפל בו ופתאום אני מבינה שמשהו גדול מתחולל, משהו שלקח לי שבועות לעכל ולהבין באמת מה קרה לי שם.
לאחר שבני החל להתאושש הבנתי שעברתי טלטלה גדולה ושנקודת המבט שלי על חינוך ואימהות , קיבלה תפנית.
הבנתי שזה לא רק הסיפור שלי. הכאוס וחוסר האונים הם חוויה של הורים רבים שמתוך אהבת הילדים שלהם הם גורמים להם עוול, ומתוך כוונות טובות הם לעיתים מאבדים את הקשר עם ילדיהם.
הבנתי שבמערכת היחסים בין הורים לילדיהם — ההורים הם המבוגר האחראי ועליהם האחריות לנהל את הקונפליקטים בחוכמה ומתוך כבוד לילד.
הכוח הוא בידם של ההורים ואם ישתמשו בו בתבונה, יצאו כולם נשכרים.
בתחילת הדרך כיוונתי למחזה ולא למופע שאחד ההבדלים ביניהם הוא שבמופע אני יכולה גם לדבר בחלק ממנו , אני לא מחוייבת רק לתיאטרון.
הבחירה במופע מצדיקה את עצמה כי הצופים רוצים להבין מעבר למשחק.
בדיבור אני מצליחה לדייק את הכוונות שלי ובעיניי זה מה שחשוב באמת.
אני מקווה שאביא גאולה מתוך הבנת הילד, להורים ולאנשי חינוך רבים שאני מקווה שיגיעו לצפות במחזה.
קהל היעד
אנשי חינוך לסוגיהם—קציני ביקור סדיר בבתי ספר, יועצות, מורים, מנהלים, כנסים חינוכיים, ערבי חינוך, ימי היערכות לצוותים, ערבי הורים וילדים, רשתות חינוך על הצוותים השונים שלהם.
הורים למתבגרים בפרט וילדים בכלל.
הורים המתמודדים עם ילד חולה.
אנשי צוות בבתי חולים.
ואפילו המתבגרים עצמם.