מי אני

נולדתי וגדלתי במושבה רחובות, מושבה קטנה בה כולם הכירו את כולם ונשמו ביחד את ניחוח התפוזים מהפרדסים שלא היה להם סוף.

(היום יש להם סוף…)

הוריי רכשו דירה בשיכון שבו התגוררו עשרות משפחות רובן ניצולות שואה ובעיקר  ממחנה אושוויץ.

אין ספק בליבי שהמגורים בשיכון, שכונה "שיכון אושוויץ", הטביעו בי חותם עמוק שרק בשנים האחרונות הבנתי זאת.

כבר בגן ניתן היה לראות אצלי ניצוצות של יכולת משחק וכן גם במהלך שנות לימודיי בבית הספר.

בגיל 18 יצאתי לשירות לאומי משמעותי, ולאחר מכן למדתי לתואר ראשון ספרות משווה ולימודי ארץ ישראל באוניברסיטת בר אילן.

הלימודים פתחו לי פתח לעולמות קסומים והרחיבו מאוד את השכלתי הכללית.

לאורך כל שנות בגרותי ועד לנישואיי הייתי גם שחקנית כדורסל בליגה הארצית, ולרוב הייתי בחמישייה הראשונה. 

האימונים המפרכים והאדרנלין של המשחקים, איפשרו לי רוגע ותיפקוד טוב מחוץ למגרש.

בשלב הבא בחיי פניתי למקצוע ההוראה למשך שנים רבות בתפקידים מגוונים, ובעיקר רכזת מגמת קולנוע באולפנת להב"ה. בנוסף, שימשתי כראש החוג לקולנוע במכללת אורות למשך שש שנים.

שני תפקידים אלו נטעו בי את התחושה של חלוציות –הטמעת חשיבות היצירה בציבור בדתי, שעד אז חשש מהחיבור לאמנות.

כאות הוקרה לעבודתי, קיבלתי את התואר מורה מצטיינת לקולנוע בחינוך הדתי. שמחתי עם ההכרה בי, אך הצטערתי שהוריי לא זכו לצפות בנחת מהבת השובבה…

לאחר 38 שנות הוראה מאתגרות, שנים בהם הקדשתי מזמני לתלמידות שכל כך אהבתי, יצאתי ממערכת החינוך והתחלתי להגשים את חלומי להיות שחקנית.

למזלי, או שלא, אירועי חיי סיפקו לי חומרים רבים לשני מופעי יחיד שאני מעלה.

המנוף העיקרי שלי להעלות את סיפוריי חיי על הבמה, הוא הצורך לתת השראה  ותובנות לאנשים אחרים שעוברים מה שאני עוברת, לתת להם כוח ולאפשר להם לגעת בכאב ובכך להביא להקלה בתחושת הכאב.

בנוסף לעלייה על הבמות החלטתי ללמוד בקורס ליצנות רפואית כדי להתחבר לחלק השמח והמבדר שיש בי ובכך להביא מרפא לאנשים אחרים ולעצמי.

כמו כן למדתי פלייבק בתיאטרון לחישה. לימודים אלו סייעו לי להתמודד עם סיטואציות במהלך חיי מתוך שינוי נקודת מבט על המציאות.

אני מאוד מקווה ורוצה להאמין , שלכל המכלול שציינתי, יש ביטוי על הבמה.

אני גרה בקרני שומרון. כמעט חלוצה, אך לא ממש. לא גרתי באוהלים עם נחשים… אבל גרתי 3 שנים בקרוון קטן מימדים.

נשואה, אם לחמישה ילדים שתומכים ומפרגנים ואפילו גאים באמא השחקנית.