התבגרות

האם גם לכם המילה התבגרות מצטיירת כמילה חיובית אפילו מעצימה?
גם אני התייחסתי למילה הזאת בכבוד הראוי שזה אומר איזה יופי שזכית להתבגר,
לגלות בגרות בהקשר זה או אחר.
גם בתור ילדה ,למושג התבגרות הייתה משמעות חיובית-זו הייתה אפילו מחמאה.
אז מה קרה בשנים האחרונות שהמושג התבגרות או בשמו המדוייק יותר: גיל ההתבגרות
קיבל קונוטציה כל כך שלילית?
כשאני פוגשת הורים לילדים בגיל ההתבגרות, שכיום הוא מתפרס על שנים רבות, אני
מתעניינת ושואלת "נו יש לכם כבר מתבגרים בבית?" חלקם עונים לי: א…א….
אז אני מבינה שהם עוד לא שם. ולא רק שהם לא חווים עם הילד שלהם את ההתבגרות,
הם גם בטוחים שאצלם גם לא יהיה כדבר הזה. יש להם תחושה שגיל ההתבגרות של ילדיהם, הוא
לגמרי בשליטתם והם לא ייתנו לדבר הזה לעבור את סף ביתם. האמת שאני מבינה אותם לגמרי.
ההורים מהסוג השני, שאני שואלת אותם על ההתבגרות של ילדיהם, עונים לי אוהו…אוהו..ועוד איזה התבגרות! הם לא צריכים להוסיף שום מילה נוספת אני מרגישה אותם, אני מזדהה איתם ואני יודעת
מה הם עוברים.
עם זאת ולמרות כל הקשיים, האיבחונים, הדאגות ו"החור בראש" שהם עושים, גיל התבגרות הוא נקודת זמן מאוד משמעותית בהתפתחותו של הנער או הנערה.
הייתי אומרת זאת באופן ברור יותר: נער או נערה שלא עוברים גיל התבגרות בזמן אלא מאוחר יותר, זו בעיה גדולה יותר:
בעייתי יותר להתבגר כשאתה בצבא, שאתה במערכות יחסים משמעותיות וכ'ד.
זמן ההתבגרות , , הוא הזמן בו מגבשים זהות מכל סוג, מגבשים דעות מביאים לידי ביטוי יכולות, מחשבות והתנהגויות.
זה לא מוצא חן בעינינו, כי לא תמיד המתבגר רואה את העולם כמונו. לרוב המתבגרים רואים את העולם אחרת מאיתנו ומפרשים את מה שהם רואים אחרת מאיתנו.
נכון, בגלל הראייה הזאת שלהם, הם טועים בגישתם ובהתנהגותם ואותנו זה משגע.
כך היה גם אצל המתבגרים שלי—בזמן אמת של התבגרותם, לא הבנתי למה הם מתנהגים ככה? מה הם רוצים להשיג? בגלל שלא הבנתי הגבתי לא נכון לסיטואציות.
חשוב לציין שגם המתבגר עצמו לא תמיד מבין מה קורה לו. השינויים ההורמונליים ותגובת הסביבה
להתנהגות שלו, גורמות לו לבלבול גדול.
אנחנו , כהורים, צריכים לעמוד לצידם של המתבגרים כחומה בצורה. הורות זה לא תפקיד פשוט.
אנחנו צריכים לעזור להם לעבור את שלב ההתבגרות עם נזקים קטנים, לתמוך בהם, ליצור דיבור
איתם, לנסות להרגיע ולתת תחושה שאנחנו איתם בכל אשר ילכו.
המתבגרים צריכים לחוש שהם לא לבד ושתמיד יש להם אותנו ההורים.
אני יודעת שזה לא תמיד ניראה ככה כי הם צועקים, טורקים דלתות ונותנים תחושה שהם לא סופרים אותנו.
אל תתנו לזה לבלבל אתכם, הורים יקרים, ההורות שלכם חשובה להם ואתם בעיקר , תוכלו לעזור להם לחצות את הגיל הזה בשלום, שגם להם לא קל איתו.
במופע שלי "חור בראש" אני מביאה לידי ביטוי את המצוקות שלי כאמא, את השגיאות שלי והכי חשוב, את השינוי שעברתי ליד מיטתו של בני החולה בטיפול נמרץ.