האם גם אתם שמים לב לאירועים שקורים לכם "במקרה" ושאתם פוגשים בחייכם היום יומיים? האם אתם נותנים את הדעת על כך שהאירועים לא ממש קורים מעצמם אלא יש יד מכוונת את הדברים?
אודה ולא אבוש, גם אני , עד לפני מספר שנים, לא שמתי לב וכל מה שקרה לי היה נראה לי מובן מאליו ובמיוחד היה נראה לי שיש לי שליטה על מה שקורה והכל תלוי בי.
מעבר לתרחישיי חיי בעשרים השנים האחרונות שהיו מלאי הפתעות ודרמות שלא יכולתי לצפות אותם כלל והם אלו שלימדו אותי שהשליטה באירועים , רובה, לא בידיי,
גם המופעים שאני מעלה זימנו לי מפגשים מיוחדים, שגם אותם לא יכולתי לצפות.
אתן דוגמא על כמה מהם:
לפני 3 שנים הופעתי עם המופע שלי :"געגועיי לאתמול" באודיטוריום של מכללת קרית אונו.
המופע נועד לאנשי מקצוע בתחום: עוסי"ם, מטפלים וכ'ד. וגם לבני משפחה מטפלים.
חודשים ארוכים לאחר המופע , קיבלתי הודעת טקסט מרגשת:
"שלום פנינה, אני עובד סוציאלי בתחום הסיעוד. לפני כשנה ראיתי את המופע שלך על אמא שלך שהתמודדה עם דמנציה ועל ההתמודדות שלך, והיה פשוט מדהים ומאוד מרגש..
אני פשוט מרכז אצלי שירותים ומידע חיוני לקשישים ומשפחותיהם, ואשמח מאוד להמליץ עלייך לכל גורם רלוונטי."
כמובן גם אני התרגשתי…אדם שצפה במופע שלי ושנה אחרי , המופע שלי עמוק בתוכו—מה אני צריכה יותר.?
צלצלתי אליו ושאלתי אותו למה הוא לא ניגש אליי לאחר המופע—הוא אמר לי שהוא כל כך בכה שלא היה מסוגל לדבר…
מאז הודעתו הוא מנסה כל הזמן לעזור לי ולחבר אותי עם גורמים רלוונטיים שהמופע שלי יכול להתאים להם.
אירוע נוסף שממחיש לי שאין לדעת מאין יבוא עזרי..:
בחודשים האחרונים אני מתנדבת כליצנית רפואית בכמה מקומות.
יחד איתי ישנם עוד ליצנים שאת רובם לא הכרתי קודם.
תך כדי המפגשים סיפרתי על המופע שלי: "חור בראש". אחד הליצנים שמע ואמר שהוא יכול לעזור לי—בשמחה אמרתי.
הוא לא רק דיבר אלא גם עשה מעשה—קישר אותי עם אחראית התרבות באחת הערים במרכז הארץ והיא מהר מאוד סגרה איתי תאריך למופע.
מעולם לא הבנתי ממש את הביטוי :"שלח לחמך על פני המים" . היום יותר מתמיד זה ברור לי.
ותודה לכל מי שיעץ לי :"תמיד תדברי על כך שיש לך מופעים, תספרי עליהם"
אכן עצה ששווה זהב…
Menu